מי זכאי לקבל קצבה מפנסיה תקציבית

 נכתב ע"י אופיר שץ | FutureValue

לפניכם מספר תרחישים טרם קבלת קצבה / פנסיה חודשית בהיותכם מבוטחים במסגרת  פנסיה תקציבית.

לפניכם בהתבסס על נתונים ממנהל הגמלאות.

פרישה בהתאם לגילכם

בהתאם לסעיף 18 לחוק הגימלאות עובד ששירת 10 שנים לפחות רשאי נציב שירות המדינה להחליט על יציאתו לקצבה אם הגיע העובד לגיל 60, והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה כמשמעו בחוק גיל פרישה, התשס״ד-2004 (להלן – חוק גיל פרישה) (היינו גיל 67).
החליט נציב שירות המדינה להוציא עובד לקצבה כאמור יהיה תשלום הקצבה מידי.

ולגבי גננת ששירתה עשר שנים כגננת (להלן- גננת ותיקה) רשאי נציב שירות המדינה להחליט על יציאתה לקצבה אם הגיעה לגילאים המפורטים להלן, בהתאם לחודש לידתה (להלן – גיל פרישה לגננת):

• עד מרס 1947 – 57
• אפריל עד אוגוסט 1947 – 57 ו-4 חודשים
• ספטמבר 0947 עד אפריל 0948 – 57 ו-8 חודשים
• מאי עד דצמבר 1948 – 58
• ינואר עד אוגוסט 1949 – 58 ו-4 חודשים
• ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 – 58 ו-8 חודשים
• מאי 1950 ואילך – 59.

פיטורין

בהתאם לסעיף 15(4) לחוק הגימלאות עובד שפוטר לאחר 10 שנות שירות כשהוא בגיל הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו כמפורט להלן או יותר, ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית דין יהיה זכאי לקבלת קצבה מידית:

• עד מרס 1964 – 40
• אפריל עד אוגוסט 1964 – 40 ו-4 חודשים
• ספטמבר 1964 עד אפריל 1965 – 40 ו-8 חודשים
• מאי עד דצמבר 1965 – 40
• ינואר עד אוגוסט 1965 – 40 ו-4 חודשים
• ספטמבר 0966 עד אפריל 1967 – 40 ו-8 חודשים
• מאי 1967 ואילך – 42.

פרישה מטעמי בריאות

• בהתאם לסעיף 15(2) לחוק הגימלאות עובד שפוטר לאחר 5 שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי, אם דרגת נכותו היא 25% או יותר יהיה זכאי לקבלת קצבה מידית.
• בהתאם לסעיף 15(3) לחוק הגימלאות עובד שפוטר לאחר 10 שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי יהיה זכאי לקבלת קצבה מידית.

פרישה מרצון

1.  בהתאם לסעיף 17(1) עובד רשאי לצאת לקצבה לאחר ששירת 25 שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו כמפורט להלן:
   • עד מרס 1949 – 55
   • אפריל עד אוגוסט 1949 – 55 ו-4 חודשים
   • ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 – 55 ו-8 חודשים
   • מאי עד דצמבר 1950 – 56
   • ינואר עד אוגוסט 1951 – 56 ו-4 חודשים
   • ספטמבר 1951 עד אפריל 1952 – 56 ו-8 חודשים
   • מאי 1952 ואילך – 57.

   לגבי עובד כאמור בהתאם לסעיף 46(ב) לחוק הגימלאות יהיה זכאי לקבלת קצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60. אולם אם קבעה הועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי- כשרו להשתכר התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי כשרו כאמור. ולגבי גננת ותיקה במקום גיל 60 כאמור יהיה גיל פרישה לגננת.

2. בהתאם לסעיף 17(2) לחוק הגימלאות עובד רשאי לצאת לקצבה לאחר ששירת 10 שנים אם הגיע לגיל 60 או אם ועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה.
3. בהתאם לסעיף 17(3) לחוק הגימלאות עובד רשאי לצאת לקצבה לאחר תקופת שירות של 20 שנה בהוראה, כמורה או כגננת בכל גיל.
   לגבי עובד כאמור בהתאם לסעיף 46(ב) לחוק הגימלאות יהיה זכאי לקבלת קצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60. אולם אם קבעה הועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי- כשרו להשתכר התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי כשרו כאמור. ולגבי גננת ותיקה במקום גיל 60 כאמור יהיה גיל פרישה לגננת.
4. גננת ותיקה רשאית לצאת לקצבה אם הגיעה לגיל פרישה לגננת. הקפאה

הקפאת חברות

בהתאם לסעיף 17א לחוק הגימלאות עובד רשאי לצאת לקצבה בכל גיל לאחר ששירת 10 שנים. בחר העובד כאמור תשולם לו הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה (היינו 67). אולם –

• אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל 67 מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קיצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק הגימלאות מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה.

• אם פרש העובד מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל 67 ואינו זכאי לקצבה כאמור, תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק הגימלאות מהחודש
המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60.

• אם העובד אינו זכאי לקצבה כאמור אך קבעה הועדה הרפואית כי הוא אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת פרישה החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי כשרו וכל עוד נשמך אי כשרו האמור או כל עוד ראוים אותו כמבוטל לפי האמור בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי.
לצורך בדיקת האמור לעיל, על העובד להגיש בקשה למינהל הגימלאות לצורך בדיקת עמידתו בתנאים האמורים.

הקפיא אדם זכויותיו ונפטר לפני הגיעו לגיל המזכה לתשלום, שאיריו זכאים לקצבה החל מחודש לאחר מועד הפטירה. אחוזי הקצבה לשארים יחושבו על פי הכללים החלים על שארי גמלאי.

חשיבותו של תאריך הלידה

לתאריך הלידה חשיבות רבה בקביעת הזכאות לפרישה. כמו כן לתאריך הלידה השפעה על חישוב מענק הפרישה, ההיוון וזכויות אלמן/ה וילדים.
מנהל הגמלאות מסתמך על תאריך הלידה כפי שמופיע בנתוני משרד הפנים. היה ויש לך השגות על תאריך הלידה המופיע עליך לפנות למשרד הפנים לשינוי. כאשר מופיע ברישומי משרד הפנים רק שנת לידה – יקבע תאריך לידה לפי חוזר נש״מ 6/2000.

הגדרת גיל בהתאם לסעיף 12 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב – 1962, כמו גם בהוראה 01.111 לתקשי״ר (תקנון שירות המדינה) היא:
״ידועה שנת לידתו של אדם ולא ידוע יום לידתו, חזקה שנולד בניסן של אותה שנה ; ידוע חודש לידתו של אדם ולא ידוע יום לידתו, חזקה שנולד ביום החמישה עשר של אותו חודש״.

לפיכך אם תאריך הלידה של עובד, כמצוין בתעודת הזהות שלו, אינו ידוע, יש לקבוע תאריך לידתו כאמור לעיל.

-באם יש צורך לשנות תאריך לידה יש לפנות למשרד הפנים לפני תהליכי הפרישה.
-שינוי לאחר ביצוע הליך הפרישה לא יובא בחשבון.

תקופות שרות מזכות

תקופת שרות המובאת בחשבון לעניין חוק הגימלאות היא תקופה רצופה שבשלה מגיע לעובד משכורת.
תקופות המפורטות להלן אינן מפסיקות את רצף השירות –

• תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.
• תקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 חוק חיילים משוחררים (בעיקר שרות חובה).
• תקופת שירות חלקי לפי חוק חיילים משוחריים או תקופת שירות מילואים לפי חוק שירות ביטחון.
• תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכרות אך שולמו בעדה על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציבות שירות המדינה ולשם ריכשת זכות גימלה תשלומים לאוצר המדינה.
• כל העדר אחר שנקבע ככזה שאינו מפסיק את רציפות השירות.

תקופה בה עבד העובד חלקית משרה בהקף של שליש משרה לפחות מוכרת ותקנה זכויות גמלה באופן יחסי לחלקיות המשרה.

צירוף תקופות שירות

עובד שעזב את שרות המדינה וחזר לשירות יכול לצרף את תקופת השרות שקדמה להפסקה אם אושרה הבקשה על ידי נציבות שרות המדינה. העובד ידרש להחזיר את פיצויי הפיטורין ומענק, אם קיבל, על פי הכללים שקבע החשב הכללי. כללי רכישת הזכויות מעוגנים בתקנות ובכללים שקבע החשב הכללי בהוראת שעה 99/24 כספי אשר מפרטת את נהלי החזרי פיצויים ורכישת זכויות לגימלה. הליך רכישת זכויות צריך להסתיים טרם פרישת העובד לגימלאות.

נתונים אשר, בין היתר, משפיעים על כדאיות רכישת תקופה מוכרת:

• עלות הרכישה.
• שעור הגדלת אחוז הקצבה- אם הגעת לאחוז קצבה מירבי הכדאיות נמוכה יותר משמעותית
  כמובן.
• השפעת הרכישה על הוותק לחישוב המשכורת הקובעת.
• הכרה בעלות הרכישה כהוצאה מוכרת.
• הגידול הצפוי במשכורתך הקובעת עד מועד פרישתך.
• תוחלת חיים.
• האם יש בת זוג או ילדים מתחת גיל 20.
• השפעת התקופה על מענק הפרישה.

-ניתן לראות כי קיימים מרכיבים רבים בחישוב כדאיות רכישה ולכן על העובד לשקול הכדאיות בהתאם לנתוניו והערכתו האישית.
מכל מקום, יודגש כי מאחר ומדובר בעסקה כלכלית הרי משבוצע הליך רכישת זכויות העובד אינו יכול לחזור בו גם אם התברר כי הרכישה לא הייתה כדאית לגביו.

החזר פיצויים

עובד אשר בעבר עזב את שרות המדינה וקיבל פיצויים יכול לרכוש את התקופה לגימלאות בדרך הבאה:
קבלת אישור מנציבות שירות המדינה.
פניה לחשב המשרד אשר יחשב את סכום ההחזר. הסכום מחושב על פי מספר השנים הנרכשות, חלקיות המישרה ובהתאם למשכורתו הקובעת של העובד ביום הרכישה.

עובד שקיבל פיצויים בשיעור הגבוה מ 100% יידרש להחזיר בהתאם. לדוגמה: עובד הרוצה לרכוש 4 שנות עבודה במדינה אשר עבד בעבר טרם חזרתו לשירות המדינה, עבד במישרה מלאה וקיבל 125% פיצויים ידרש לשלם 5 משכורות קובעות על פי משכורתו הקובעת כיום.

עובד הרוכש זכויות לא נידרש להחזיר הטבות אחרות אשר קיבל עם פרישתו כגון חודשי הסתגלות, פדיון חופשה או פיצוי בגין חופשת מחלה שלא נוצלה. לרוב ניתן לקבל הלוואה יחודית לנושא באמצעות בנק יהב ורצוי שתיבחן זכאותך.